אודות

מעין צח

מורה מוסמכת להוראת יוגה, מדיטציה וטנטרה ע"י פדרציית היוגה הבינלאומית "אטמן".
מתרגלת משנת 2001. מלמדת משנת 2003.
מהנדסת תעשייה וניהול בוגרת הטכניון (שנת 99')

נולדתי בחיפה ב- 18.4.74 וחייתי חיים נורמליים לגמרי, אשר כללו לימודים בבית ספר הריאלי העברי בחיפה, שירות צבאי בחיל מודיעין ביחידה 8200, לימודים אקדמאיים בטכניון במגמת תעשייה וניהול וכמה עבודות בתחום זה.
כשנתיים לאחר סיום התואר, הגיעו חיי למה שהרגיש כמבוי סתום, עשיתי כל מה שהייתי אמורה לעשות אך לא הייתי מאושרת. על פניו הכל היה בסדר, אך בפנים היתה ריקנות, משהו היה חסר.
אל הרוחניות הגעתי דרך קוראת בכף היד, אשר טענה שאני מאד יצירתית ורוחנית והמליצה לי להתעסק בשני תחומים אלו. התחלתי לפסל ולחפש. התנסיתי קצת במדיטציות של אושו, הלכתי לפסטיבלים רוחניים וכד'.
באחד הפסטיבלים התנסיתי בהרפייה יוגית, חוויה בלתי נשכחת שעוררה בי רצון ללמוד יוגה.

בשנת 2001 החלטתי לקחת פסק זמן, לטייל בהודו, לקבל פרספקטיבה אחרת ולראות מה אני רוצה לעשות עם חיי.
במהלך השהות בהודו נחשפתי לכמה דברים שהיו משמעותיים עבורי.
למדתי רייקי, טיפלתי באנשים בעזרת רייקי ולבסוף גם התחלתי ללמד רייקי.
השתתפתי ב- 10 ימי מדיטציה בשתיקה, במהלכם חוויתי חוויות מיסטיות יוצאות דופן, מה שהצית בי את האהבה לשקט שבפנים. חוויה זו גרמה לי בעתיד להתנסות בימי, שבועות וחודשי מדיטציה נוספים בשתיקה.
למדתי יוגה ברישיקש במשך כחצי שנה, מה שהפך בסופו של דבר לשש שנות לימוד אינטנסיביות.
התגלגל לידי הספר: " I Am That" של ניסרגדהטה מהרג’, אשר לימים הפך  למורה אשר השפיע בצורה הכי משמעותית על חיי.

לאחר שהות של שנה בהודו,  עברתי לדנמרק והמשכתי בלימודי יוגה, מדיטציה וטנטרה תחת אותו בית ספר שבו למדתי בהודו. בתקופה זו עברתי קורס הכשרה מקיף של מורים ליוגה ומדיטציה, אשר נמשך כ- 3 שנים והתחלתי את התנסותי בהוראה. כמו כן, הקמתי סניף של הבית ספר ליוגה בעיר שכנה לקופנהגן.

לאחר 5 שנות שהות בדנמרק, שוב הרגשתי שחיי הגיעו למבוי סתום.
עשיתי כל מה שהייתי אמורה לעשות ועדיין לא הייתי מאושרת, משהו עדיין היה חסר.
הרגשתי שהדרך של הבית ספר ליוגה שהייתי חלק ממנו, אינה דרכי והחלטתי לעזוב.

באותה תקופה התוודעתי מחדש לספרו של ניסרגדהטה מהרג’, אליו נחשפתי בהודו.
היה לי רצון עז להבין אותו, את מילותיו, את נקודת המבט שלו על החיים.
החלטתי להתבודד בביתי, בשתיקה, במשך 50 יום, ולהתמקד במדיטציה וקריאת הספרים של ניסרגדהטה מהרג’.
זו היתה המתנה הגדולה ביותר אשר ניתנה לי. סוף סוף ראיתי והרגשתי שלא חסר דבר.
כל מה שאי פעם רציתי, חיפשתי, כמהתי אליו היה כבר שם, בפנים.
לא היה מה להשיג. היה צריך לשחרר, להרפות… ואז יכולתי לראות.

ביום שבו הסתיימה תקופת ההתבודדות שלי, ארזתי את כל דברי ויום למחרת כבר הייתי על מטוס בדרך חזרה לארץ.
משנת 2007 אני חיה בארץ ומלמדת פשוט יוגה: לנשום, להתבונן, להרפות. פשוט להיות.

ראה/י גם אודות פשוט יוגה , אודות סטודיו פשוט יוגה