יוגה וסוכרת – סקירת מחקרים מדעיים

תקציר: מאמר זה סוקר שני מחקרים מדעיים אשר בדקו את השפעת תרגול יוגה בחולי סוכרת מסוג 2.

מחלת הסוכרת מסוג 2 הפכה למגיפה של ממש. ב- 2006 האו"ם הצהיר שעל המדינות החברות לאמץ מדיניות לאיתור מוקדם, מניעה וטיפול מרבי בסוכרת.
ההערכה היא כי בישראל חיים כ- 500 אלף אנשים עם סוכרת ועוד מספר משמעותי של אנשים, כולל ילדים, עם מחלה קיימת אך בלתי מאובחנת. בנוסף יש מספר גדול עוד יותר של ילדים ומבוגרים עם מצב טרום סוכרת.

סוכרת היא קבוצה של מחלות המאופיינות על ידי ערכי גלוקוז גבוהים בדם הנובעים מדרגות שונות של עמידות לאינסולין והפרעה ביצור והפרשת אינסולין.
יתר לחץ דם, השמנת יתר והפרעה בשומני הדם מתלווים לסוכרת מסוג 2 בשכיחות גבוהה.

בכדי להגיע לאיזון של רמות הגלוקוז בדם, פרופיל שומנים בדם, לחץ דם ומשקל הגוף, ממליצים לחולי סוכרת תחילה על שינויים בסגנון החיים:

*  הורדה במשקל לבעלי משקל עודף

*  תזונה בריאה – תזונה המבוססת על ליבת התזונה הבריאה כפי שמומלצת ע"י רוב ארגוני הבריאות, עם עדיפות לפחמימות מורכבות (שמקורן מדגנים מלאים, קטניות, מוצרי חלב דלי שומן, ירקות ופירות), סיבים תזונתיים ושומנים חד בלתי – רווים, הגבלה של כמות השומן הרווי ושומן טרנס והגבלת נתרן [ראה/י מאמר תזונה כרפואה מונעת ודרך לריפוי עצמי].

*  פעילות גופנית – פעילות גופנית משפרת את האיזון המטבולי (שיפור הרגישות לאינסולין ושיפור איזון רמת הסוכר בדם), מסייעת בהורדה ושמירה על משקל הגוף ומפחיתה מחלות נלוות לסוכרת.

*  הגבלת צריכת אלכוהול
*  המנעות מעישון
*  הפחתת מתח נפשי – מתח נפשי יכול להביא להפרשת הורמונים אשר מחריפים את חוסר האיזון המטבולי [ראה/י מאמר הגברת המודעות למתח נפשי ושיפור ההתמודדות עימו].

יוגה הינה פעילות גופנית, אשר תורמת להורדה במשקל ומביאה לאיזון גוף-נפש, איזון אשר עוזר בשמירה על תזונה בריאה ואורח חיים בריא יותר, המנעות מעישון וצריכת אלכוהול והורדת מתח נפשי.

כמו כן, יוגה תורמת לאיזון יתר לחץ דם [ראה/י מאמר יוגה ואיזון יתר לחץ דם – סקירת מחקרים מדעיים].

מאמר זה סוקר שני מחקרים מדעיים אשר בדקו את השפעת תרגול יוגה בחולי סוכרת מסוג 2 ובאנשים בריאים ומצאו כי תרגול יוגה תורם ל:
* הורדת רמת הסוכר בדם
* שיפור פרופיל השומנים
* הפחתה ברמת הרדיקלים החופשיים והגברת הפעילות האנטיאוקסידנטית בגוף.
* הגברת הרגישות לאינסולין.
* החלשת הקשר ההפוך בין משקל גוף/היקף מותן לרגישות לאינסולין (קשר הפוך: ככל שמשקל הגוף/היקף מותן גבוה יותר הרגישות לאינסולין קטנה).

מחקר 1: השפעת תרגול יוגה ופעילות גופנית על פרופיל השומנים ומדדים לסטרס חמצוני בחולי סוכרת סוג 2(¹).

בחולי סוכרת מסוג 2, בנוסף לרמת סוכר גבוהה בדם, קיימת שכיחות גבוהה של ערכים גבוהים של טריגליצרידים ו LDL, וערכים נמוכים של HDL. להפרעה בשומני הדם תפקיד מרכזי ביצירת טרשת עורקים בחולי סוכרת והיא גורמת לתחלואה ותמותה בחולי סוכרת.

קיימות עדויות שבחולי סוכרת עקב רמת הסוכר הגבוהה בדם נוצרים יותר רדיקלים חופשיים. עליה זו ברדיקלים החופשיים והירידה הסימולטנית בהגנה האנטיאוקסידנטית גורמים לנזק לתאים והגברת התנגודת לאינסולין, אשר גורמים לתחלואה וסיבוכים של מחלת הסוכרת(³).

מחקר זה נערך בקובה ובדק את ההשפעה של תרגול יוגה ואימון פיזי קונבנציונלי על מדדים ביוכימיים (רמת סוכר, כולסטרול וטריגליצרידים בדם), על סטרס חמצוני (oxidative stress – פעילות רדיקלים חופשיים בגוף) ועל הסטטוס החמצוני (oxidant status – פעילות אנטיאוקסידנטית בגוף) בחולי סוכרת סוג 2.

במחקר אקראי ופרוספקטיבי שנמשך 24 שבועות, חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות:
קבוצת מחקר שתרגלה יוגה, קבוצת מחקר שתרגלה אימון פיזי קונבנציונלי וקבוצת ביקורת.
בכל קבוצה השתתפו 77 חולי סוכרת סוג 2.

בשתי קבוצות המחקר, המשתתפים קיבלו הדרכה בנושא סוכרת והשתתפו בשיעור קבוצתי שבועי אחד שנמשך שעתיים ובנוסף תרגלו בבית 3-4 פעמים בשבוע במשך שעה כל פעם.
התרגול הקבוצתי בקבוצת היוגה כלל 20 ד' תרגילי נשימה, 25 ד' של תרגילי חימום דינמיים, 60 ד' תנוחות יוגה ו- 15 ד' הרפייה יוגית.
התרגול הקבוצתי בקבוצת האימון הפיזי כלל 15 ד' חימום, 30 ד' הליכה אירובית, 20 ד' תרגילי גמישות, 20 ד' ריקוד אירובי, 25 ד' משחקים ו- 10 ד' תרגילי warm down.
משתתפי קבוצת הביקורת קיבלה טיפול בהתאם להמלצה שניתנה ע"י הרופא המטפל שלהם. הם לא נפגשו עם עורכי המחקר ולא עסקו בפעילות פיזית במהלך תקופת המחקר.

המדדים הבאים נמדדו בתחילת המחקר, לאחר 3 חודשים ובסוף המחקר (לאחר 6 חודשים):
רמת סוכר בצום, רמת הכולסטרול הכוללת בדם, רמת הטריגליצרידים, ורמות הכולסטרול LDL, VLDL ו- HDL.
כמו כן נמדדו מדדים המעידים על סטרס חמצוני (מדדים המעידים על פעילות רדיקלים חופשיים בגוף):
malondialdehyde – MDA, protein oxidation – POX, phospholipase A2 – PLA2 activity
ומדדים המעידים על הסטטוס החמצוני (מדדים המעידים על הפעילות האנטיאוקסידנטית בגוף):
superoxide dismutase (SOD) ,  catalase activities

תוצאות המחקר:

ריכוז רמת הסוכר בדם בצום לאחר 6 חודשים בהשוואה למדדים ההתחלתיים, ירד ב 29.48% בקבוצת היוגה ו- 27.43% בקבוצת האימון הפיזי, לעומת ירידה של 7.48% בקבוצת הביקורת (ההבדל בין קבוצות המחקר לקבוצת הביקורת היה משמעותי מבחינה סטטיסטית P < 0.0001).

כמו כן היתה ירידה משמעותית ברמת הכולסטרול הכוללת בשתי קבוצות המחקר (P < 0.0001) לעומת עליה בקבוצת הביקורת (בקבוצת היוגה ירידה מ  mmol/L 4.39 ± 0.14 ל- 4.33 ± 0.15, בקבוצת האימון הפיזי ירידה מ 4.32 ± 0.13 ל- 4.29 ± 0.14 ובקבוצת הביקורת עליה מ 4.37 ± 0.13 ל- 5.11 ± 0.13). ההבדל בין קבוצות המחקר לקבוצת הביקורת היה משמעותי מבחינה סטטיסטית (P < 0.001).

חלה ירידה משמעותית במדד ה- MDA לאחר 6 חודשים (P < 0.0001), 19.9% בקבוצת היוגה ו- 18.1% בקבוצת האימון הפיזי. דבר המעיד על ירידה משמעותית בחמצון השומני (Lipid peroxidation) ובפעילות הרדיקלים החופשיים בגוף. ההבדל בין קבוצות המחקר לקבוצת הביקורת, אשר בה לא חל שינוי, היה משמעותי מבחינה סטטיסטית (P = 0.004).

חלה עליה משמעותית במדד ה- SOD לאחר 6 חודשים, 24.08% בקבוצת היוגה ו- 20.18% בקבוצת האימון הפיזי (P = 0.031), דבר המעיד על עליה בפעילות האנטיאוקסידנטית בגוף, לעומת ירידה של 5.35% בקבוצת הביקורת. הבדל זה בין קבוצות המחקר לקבוצת הביקורת לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית (0.118=P).

מסקנת המחקר היתה שתרגול יוגה אפקטיבי בהורדת רמת הסוכר בדם, שיפור פרופיל השומנים, הורדת מדדי הסטרס החמצוני ושיפור הסטטוס האנטיאוקסידנטי בחולי סוכרת מסוג 2.
כמו כן, לתרגול יוגה יכול להיות אפקט מונע ומגן בחולי סוכרת ע"י הורדת מדדי הסטרס החמצוני ושיפור הסטטוס האנטאוקסידנטי.

מחקר 2: רגישות לאינסולין במתרגלי יוגה (²)

מחקר זה בדק את הרגישות לאינסולין במתרגלי יוגה שתרגלו יוגה מעל לשנה.
המחקר השווה בין 15 גברים צעירים ובריאים שתרגלו יוגה מעל לשנה עם 15 גברים צעירים ובריאים אשר לא תרגלו יוגה. המשתתפים בשתי הקבוצות הותאמו ע"פ אינדקס מסת גוף. לא היה הבדל בין הקבוצות במבנה הגוף (אנתרופומטריה).

רגישות לאינסולין תחת צום נמדדה במצב של צום ע"י hyperinsulinaemic-euglycaemic clamp.
תוצאות המחקר הראו שרמת האינסולין בדם בצום היתה נמוכה בצורה משמעותית בקבוצת היוגה וקבוצה זו היתה רגישה יותר לאינסולין (קבוצת היוגה [2.29] 7.82 מול קבוצת המחקר [11.97] 4.86 (mg/[kg.min])/(microU/ml),(P < 0.001).
כמו כן, בקבוצת הבקרה, היה יחס הפוך בין משקל הגוף והיקף המותן לקצב סילוק הסוכר מהדם (glucose disposal rate), כלומר ככל שמשקל הגוף היה גבוה יותר, קצב סילוק הסוכר מהדם היה נמוך יותר.
בקבוצת היוגה לא התקיים יחס כזה, כלומר לא היתה השפעה למשקל הגוף, על קצב סילוק הסוכר.

מסקנת המחקר היתה שתרגול יוגה לאורך זמן מגביר את הרגישות לאינסולין ועוזר להחליש את הקשר ההפוך בין משקל גוף/היקף מותן לרגישות לאינסולין (קשר הפוך: ככל שמשקל הגוף/היקף מותן גבוה יותר הרגישות לאינסולין קטנה).

לסיכום, יוגה מהווה כלי חשוב ויעיל באיזון רמות הסוכר בדם, פרופיל השומנים בדם ולחץ דם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, לצד שינויים בסגנון החיים וטיפול תרופתי במידת הצורך.

מומלץ לקרוא את המאמר "יוגה לטיפול בסוכרת מסוג2" אשר מגדיר מה זו סוכרת מסוג2 ומפרט מהם הסמפטומים וגורמי הסיכון של המחלה; המלצות הטיפול ברפואה המערבית וכלים מעולם היוגה והמדיטציה שעוזרים לטיפול בסוכרת מסוג 2.

 

התקשר/י עכשיו 052-3470949 או לחצ/י צור קשר לתיאום שיעור התנסות בחינם של יוגה קלאסית  או שיעור פרטי של יוגה לטיפול בבעיות רפואיות. השיעורים מתקיימים בחיפה ובקריות.

רוצה לתרגל יוגה בבית? הזמנ/י בניית תוכנית אימונים אישית של יוגה, בהתאם ליכולות, לצרכים ולמטרות שלך, כדי להבטיח שתפיק/י את המקסימום מתרגול יוגה בבית.
שירות זה מתאים גם לאנשים אשר גרים מחוץ לאזור חיפה והקריות.

 

תודה מיוחדת לד"ר גיל קוגן MD, על ייעוץ בתחומים הרפואיים, בעת כתיבת המאמר.

(1) Lorenzo A Gordon, Errol Y Morrison, Donovan A McGrowder, Ronald Young, Yeiny Terry Pena Fraser, Eslaen Martorell Zamora, Ruby L Alexander-Lindo, Rachael R Irving.
Effect of exercise therapy on lipid profile and oxidative stress indicators in patients with type 2 diabetes.
BMC Complementary and Alternative Medicine,2008; 8:21.

(2) Chaya, M S, Ramakrishnan, G, Shastry, S, Kishore, R P, Nagendra H, Nagarathna R, Raj T, Thomas T, Vaz M, Kurpad A V.
Insulin sensitivity and cardiac autonomic function in young male practitioners of yoga.
National Medical Journal of India, 2008; 21(5):217-21.

(3) Maritim AC, Sanders RA, Watkins JB 3rd.
Diabetes, oxidative stress, and antioxidants: a review.
J Biochem Mol Toxicol. 2003;17(1):24-38.