תקציר: מאמר זה מדבר על הצורך בהכרות מעמיקה עם הרגשות, קבלה מלאה של כל קשת הרגשות, נכונות להרגיש אותם במלואם והיכולת להכיל אותם ולשהות עם הרגשות ומסביר איך לעשות זאת בפועל.
אנו חיים בעולם בו ניתן מקום רב יותר לחשיבה מאשר לרגש. מגיל צעיר מלמדים אותנו איך ללמוד ולפתח את החשיבה, אך לא מלמדים אותנו איך להרגיש ולפתח את העולם הרגשי. 
במובן מסויים, אנו לומדים להשען על החשיבה הלוגית והתפתחותינו השכלית באה על חשבון התפתחותינו הרגשית, כתוצאה מכך התפתחותינו השכלית תואמת בדרך כלל את גילנו הכרונולוגי אך התפתחותינו הרגשית נעצרת אי שם בשנים הראשונות לחיינו.
איך את/ה מרגיש/ה כרגע?
קח/י רגע בכדי לענות על שאלה זו. שימ/י לב מה את/ה עושה בכדי לענות על שאלה זו. איך את/ה מגלה מה את/ה מרגיש/ה?
תשובה שכיחה לשאלה זו היא "אני לא יודע/ת" או "אני צריכ/ה לחשוב על זה". רב הזמן אנחנו לא מודעים לאיך אנחנו מרגישים ואנחנו לא יודעים איך להרגיש את הרגשות ישירות בגוף. בכדי לענות על השאלה הנ"ל, רובנו בוחנים את המחשבות שלנו. אם יש לנו מחשבות שמחות, נאמר שאנחנו שמחים. אם יש לנו מחשבות עצובות נאמר שאנחנו עצובים. אם יש לנו מחשבות כעוסות נאמר שאנחנו כועסים וכד'. הרבה יותר קל לנו לענות על השאלה "מה את/ה חושב/ת?" מאשר השאלה "איך את/ה מרגיש/ה?". רובנו שוחים בעולם המחשבות אך העולם הרגשי זר לנו. חשוב לציין שהחשיבה שלנו מטעה, פעמים רבות המחשבות שלנו אינם משקפות נאמנה את הרגשות שלנו.
רגש הינו אנרגיה שזורמת בגוף, ניתן להרגיש אותה ישירות בגוף כתחושה פיזית, לדוגמא:
* רגש של אהבה יכול להתבטא בגוף כתחושה נעימה של פתיחות והתרחבות באזור הלב.
* רגש של שמחה יכול להתבטא בגוף כתחושה נעימה שמתפשטת מאזור הלב לכל הגוף, כאילו כל תא בגוף מחייך חיוך גדול.
* רגש של פחד יכול להתבטא בגוף ככיווץ חזק באזור הבטן.
* התרגשות יכולה להתבטא בגוף כ"פרפרים בבטן".
* כעס יכול להתבטא בגוף כהתפוצצות באזור הבטן.
כל אדם חווה ומתאר את הרגשות בצורה שונה, אך כולנו מסוגלים להסיט את תשומת הלב מהחשיבה ולהפנות אותה אל הגוף, להרגיש את הרגש כתחושה פיזית בגוף ולזהות אינטואיטיבית מה הרגש שבא לידי ביטוי בתחושה זו.
בדרך כלל, כיוון שאנו שקועים במחשבות, איננו שמים לב לרגשות בהתהוותם. נדרש רגש בעוצמה גדולה בשביל לתפוס את תשומת ליבנו, אך רגשות בעוצמה הזו, קשה לנו להכיל ולהרגיש ישירות. אנו בורחים מהחוויה הישירה שלהם בגוף, דרך החשיבה עליהם. למרבה הפלא, זה קורה גם ברגשות טובים. יש חוויה רגעית של הרגש, וישר צצים הפרשנות והסיפור המנטליים סביב הרגש. כלומר גם רגשות "שליליים" וגם רגשות "חיוביים" בסופו של דבר גורמים לחוסר שקט, לתזזית.
ע"י הפניית תשומת הלב לעולם הרגשי, נלמד לזהות את הרגשות בהתהוותם, כשהם קטנים וקל יותר להכיל אותם. כאשר נאפשר לרגש את המרחב לעלות, נמקד בו את תשומת הלב ונרגיש אותו ישירות בגוף מבלי ליצור סיפור מנטלי סביבו, הרגש יחווה במלואו, ינוע בגוף בחופשיות, ישתנה, יתמוסס ויביא לשקט. רגש אשר לא ניתנת לו תשומת הלב ואינו נחווה ישירות בגוף, יתבטא בחשיבה, לעיתים אובססיבית. רגשות שליליים שאנחנו נמנעים מלהרגיש, מדחיקים, או מעלים באוב שוב ושוב דרך החשיבה האובססיבית עליהם (כמו שפיכת שמן על המדורה), נתקעים בגוף, כתחושה לא נוחה, חוסר שקט, כאב ויכולים להתפתח למחלה.
הרצון לחוות רגשות חיוביים ולברוח מרגשות שליליים מושרש בטבע האנושי. למעשה כל מבנה האישיות בנוי על בריחה מלחוות כאב, פחד ורגשות שליליים. כיוון שאיננו רוצים לחוות את פצעי וכאבי העבר, כאשר סיטואציות בחיינו מקרבות אותנו למקומות הללו בתוכנו, נחווה פחד. כיוון שאיננו רוצים לחוות פחד וכאב, נוצרים בתוכנו מנגנוני הגנה אשר מונעים מאיתנו להרגיש פחדים וכאבים אלו. מעל לשכבות הכאב, הפחד ומנגנוני ההגנה, נמצאים הרגשות. כדי לא לחוות את הרגשות, אנחנו עסוקים בחשיבה. כדי לא לחוות את חוסר השקט הנוצר עקב החשיבה, אנו עסוקים בעשייה או בבריחה דרך עישון, אלכוהול, סמים, כדורי הרגעה וכד'. כל תהליך הבריחה הזה מצריך הרבה מאד מאמץ ואנרגיה ומונע מאיתנו לראות את המציאות כמו שהיא, לפגוש אותה, להיות נוכחים ברגע הזה ולחוות את החיים במלואם.
אנחנו עולם ומלואו. קיימים בתוכנו כל קשת הרגשות וכולנו מסוגלים לחוות ולהביע את כל קשת הרגשות ועוצמות הרגש. עלינו להכיר בכך שרגשות "שליליים" כגון עצב, שנאה, קנאה, כעס וכד' קיימים בתוכנו וזה בסדר וטבעי שהם שם. עלינו להפסיק לצנזר ולייפות את הרגשות שלנו. הניסיון להמנע מרגשות "שליליים" וחוסר הקבלה של רגשות אלו, הינה כמו לנסות לקטוע איבר מגופינו.
ההתייחסות לרגשות אלו צריכה להיות כמו ההתייחסות לרגשותיו של פעוט. כאשר פעוט מרגיש רגש שלילי, כל ניסיון לשכנע אותו באופן הגיוני למה הוא לא אמור להרגיש את הרגש הזה, יכשל (בדומה לניסיון שלנו לשנות את הרגשות שלנו דרך חשיבה לוגית עליהם). הפעוט פשוט צריך שיחבקו אותו וייתנו לו את המרחב הבטוח להעלות, להרגיש ולהביע את רגשותיו.
אחד הדברים שמקסימים אותנו בתינוקות ופעוטות, זה היכולת שלהם להרגיש ולהביע את רגשותיהם באופן זורם וחופשי והמהירות בה רגשותיהם מתחלפים. כל גופם מביע את הרגשות שלהם. לרגע הם מחייכים, שניה לאחר מכן הם בוכים, "אני אוהב/ת אותך אמא" יכול להתחלף בן רגע ל"אני שונא/ת אותך אמא" ואנחנו מחייכים, מוקסמים, לא לוקחים ברצינות את הרגשות המתחלפים, לא עושים מהם סיפור. זו צריכה גם להיות הגישה שלנו כלפי הרגשות שלנו או של אנשים אחרים בחיינו. גישה קלילה, הנובעת מההבנה שרגש הינו דבר רגעי ואם נאפשר לו הוא יחלוף במהרה ויתחלף ברגש אחר.
הרגשות חולפים ומתחלפים במהירות אצל תינוקות ופעוטות, כי הם מרגישים אותם ישירות בגוף ונותנים להם ביטוי, עוד לא התפתחו אצלם תהליכי החשיבה שמונעים מהם להרגיש את הרגש, לצנזר את הרגשות (מחשבה שרגש זה אסור להרגיש או אסור לבטא) או גורמים להם לקבע רגש מסויים ע"י הדחקתו או ע"י העלתו באוב.
הכרות מעמיקה עם עולם הרגש, קבלה מלאה של כל קשת הרגשות, נכונות להרגיש אותם במלואם והיכולת להכיל אותם ולשהות עם הרגשות תביא ל:
* מודעות מוגברת והכרות מעמיקה עם עצמנו
* בגרות ויציבות רגשית
* התפתחות ופתיחות
* שקט נפשי
* תקשורת טובה יותר
* יכולת להיות נוכח ברגע, לפגוש ולחוות את החיים במלואם
* אמון בעצמנו ובחיים
* ריפוי פצעי העבר ושחרור פחדים ודפוסי הגנה
* חיים של חופש ומודעות
הכרות מעמיקה עם עולם הרגש מתקבלת דרך הסטת תשומת הלב מהחשיבה והפנייתה אל תוך הגוף.
שאל/י את עצמך במהלך היום, מה אני מרגיש/ה כרגע? אל תחשבי על כך, הרגש/י את התחושה ישירות בגוף, וזהה/זהי אינטואיטיבית מה הרגש שבא לידי ביטוי בתחושה.
קבלה מלאה של כל קשת הרגשות והנכונות לחוות את הרגשות במלואם, מגיעות מחד דרך ההבנה שרגשות אלו הינם חלק מהחוויה האנושית ולא ניתן להמנע מהם ומתוך ההכרה בכמה מאמץ מושקע בבריחה מהם ועד כמה מאמץ זה סיזיפי ולא אפשרי; מאידך מההתנסות של חוויה ישירה של רגשות "חיוביים" ו"שליליים" והחיזוק החיובי שמתקבל דרך התנסות זו, היתרונות שפורטו לעיל.
היכולת להכיל ולשהות עם הרגש, מתקבלת על ידי כך שאיננו בוחרים בפתח מילוט של חשיבה (פרשנות מנטלית של הרגש, התעסקות בלתי פוסקת בסיטואציה שהביאה לרגש או ניסיון לתקן את הסיטואציה שהביאה לרגש), עשייה (אשר מעסיקה אותנו ומסיחה את תשומת הלב מהחוויה הישירה של הרגש) או הדחקה. פשוט לומדים להשאר עם תשומת הלב בתחושה בגוף, לקחת נשימה עמוקה, בנשימה פנימה לתת לרגש/תחושה את המרחב להיות בו ובנשיפה החוצה לצלול אל תוך הרגש ולהרגיש אותו.
להרחבה בנושא ראה/ראי גם לפגוש כאב וסבל.
את המודעות הרגשית המתוארת במאמר זה, ניתן ללמוד במפגשי מודעות רגשית וריפוי רגשי. במפגשים אלו לומדים להכיר באופן מעמיק את העולם הרגשי; לקבל, להרגיש, להכיל ולשהות עם הרגשות; ודרך הנחייה מיוחדת לזהות את דפוסי ההגנה, הפחדים והכאבים שאנו סוחבים איתנו, לרפא ולשחרר אותם ולחיות במודעות. [ראה/י המלצות תלמידים: מודעות רגשית וריפוי רגשי].
התקשר/י עכשיו 052-3470949 או לחצ/י צור קשר לתיאום מפגש אישי של מודעות רגשית וטיפול רגשי. השיעורים מתקיימים בחיפה ובקריות. אם אינך גרה באזורים אלו, ניתן לקיים מפגשים אלו בסקייפ (skype) .