אמון

תקציר: המאמר מגדיר מה זה אמון, אמון נרכש ואמון מקדמי; סוקר נקודות מבט שונות בנושא של אמון; מסביר מהו אמון נבון ואיך לבחור בתדר של אמון; ומפרט מהם השלבים השונים של אמון, שאנו חווים בשלבים שונים של ההתפתחות שלנו, ברמות ומישורים שונים של הקיום שלנו. המאמר כולל פתגמים מעוררי השראה בנושא.

"Learning to trust is one of life's most difficult tasks." – Isaac Watts

על פי ויקיפדיה, אמון הוא תודעה, המבטאת יחס כלפי המציאות, בו מאמין נותן האמון כי הגורם בו ניתן האמון, יכיל תכונה מוגדרת אחת או יותר בעתיד.
לדוגמה, אמון בכוח המשיכה, הינו האמונה כי תכונת החפצים ליפול באין משען תתקיים בעתיד.

אמון בין בני אדם, הוא הנחה של נותן האמון כי האדם בו ניתן האמון מסוגל ליכולת מסוימת, יתנהג בצורה מסוימת בעתיד, או יחוש יחס מסוים כלפי המציאות.
לדוגמה, אדם יכול לתת אמון ברעהו, כי הוא מסוגל לבצע מטלה מסוימת (יכולת), יסכים לבצעה (התנהגות מסוימת), וישמח לבצעה (יחוש יחס כלפי המציאות).

מבחינים בין שני סוגי אמון:

"Trust is built with consistency." – Lincoln Chafee

אמון נרכש הוא אמון, אותו מניח נותן האמון עקב ניסיון העבר. לדוגמה, אדם עשוי לתת אמון נרכש בחברו, כי חבר זה יבוא לעזרתו בעת צרה, אילו חווה חוויות קודמות בהן נכון היה חברו לבוא לעזרתו.
אמון נרכש ניתן לצמצום או לביטול עקב התנסות בהווה אשר מנוגדת לניסיון העבר (לדוגמה, החבר יכזיב).

"The best way to find out if you can trust somebody is to trust them." – Ernest Hemingway

אמון מקדמי הוא אמון הנתון להחלטה של האדם, מודעת או לא-מודעת, בתכונות כלליות התקפות לגבי כל בני האדם.
לדוגמה, אדם עשוי לתת אמון בכך שיצר האדם טוב מיסודו או שניתן לתת אמון בבני אדם.

יש הרואים באמון מקדמי אמון נרכש שהוכלל לכללים מקיפי כול, כלומר האמון המקדמי הינו אמון נרכש שהושפע מאירועים מכוננים, כדוגמת יחס האם לתינוק בשנותיו הראשונות או קשר עם אדם קרוב במיוחד, ומחילים אותו על שאר בני האדם או שאר המקרים.
מנגד, יש הרואים באמון המקדמי תוצר של הכרעה ערכית של האדם, כנובע אך ורק מיחסו לעצמו. בדוגמה הקודמת, האמון שיצר האדם טוב מיסודו או שניתן לתת אמון בבני אדם, נובע מהערכת בן האדם כי אלו ערכים שהוא מאמין בהם כדי להשפיע על מצבו הנפשי שמשתפר עקב הערכים הללו והאמון בהם. על פי תפיסה זו, כל שינוי באמון כרוך בשינוי בערכיו של האדם, והם מחייבים זה את זה.
התפיסות השונות כלפי אמון מקדמי אינן סותרות בהכרח, אך מייצגות זוויות בחינה שונות.

"There comes a point in a relationship when you realize that you trust someone enough to let them keep their secrets." – Robert Brault

נתינת אמון מלווה בהשהיית ספק או חוסר אמונה ושחרור הניסיון לשליטה במעשים/ תוצאות המעשים/ אירועים הקשורים לאדם/ גורם בו אנו נותנים אמון.
ככל שאנו נותנים יותר אמון, אנו משחררים יותר, ככל שאנו נותנים פחות אמון, ננסה לשלוט יותר.

"We're never so vulnerable than when we trust someone – but paradoxically, if we cannot trust, neither can we find love or joy." – Walter Anderson

נתינת אמון מלווה בחוסר ודאות לגבי העתיד (אם המציאות תהיה תואמת ליחס שלנו כלפיה, לדוגמא האדם בו אנו נותנים אמון יפעל בהתאם לאמון שלנו) ובפגיעות (במידה והמציאות לא תהיה תואמת ליחס שלנו כלפיה, לדוגמא האדם בו אנו נותנים אמון ימעל באמון שלנו).

"Men are able to trust one another, knowing the exact degree of dishonesty they are entitled to expect." – Stephen Leacock

"Whoever is careless with the truth in small matters cannot be trusted with important matters." – Albert Einstein

מידת האמון הניתנת קשורה למידת האמונה ביושר, הגינות וטוב לב של האדם או גורם בו אנו נותנים אמון.
מחקרים מעידים על כך שקל יותר לסלוח על פגיעה או מעילה באמון כאשר הם נובעים מחוסר יכולת לעומת חוסר יושר, הגינות או טוב לב.

"You must trust and believe in people or life becomes impossible." – Anton Chekhov

אמון הינו כלל החלטה היוריסטי (כלל אצבע המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה, המציע דרך קלה ומהירה לקבלת החלטות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך), אשר מאפשר להתמודד עם מורכבויות אשר ללא אמון, דרך חשיבה לוגית, ידרשו מאמץ לא ריאלי או בלתי אפשרי ויביאו לחוסר החלטה או מעש.

"Ultimately, there can be no complete healing until we have restored our primal trust in life." – Georg Feuerstein

הפסיכולוג אריק אריקסון טוען כי התפתחות אמון בסיסי הינו המצב ההתפתחותי הפסיכולוגי הראשון שקורה או לא קורה בשנתיים הראשונות של חיינו.
במידה והתפתחות זו מצליחה, הנטייה שלנו תהיה לתת אמון ולחוש בטחון ואופטימיות. במידה והתפתחות זו נכשלת, נחווה חוסר אמון וחוסר בטחון.
על פי ראייה זו הנטייה לתת אמון יכולה להחשב כתכונת אופי, אשר מנבאה באופן מדוייק את תחושת הרווחה האישית שלנו והאיכות של הקשרים שלנו, אשר מועצמים על ידי היכולת לתת אמון ומשפיעים על הרווחה האישית שלנו.

בהרצאה הנפלאה בקישור להלן החוקרת ברין בראון מדברת על האנטומיה של אמון בהתאם למחקרים שונים שערכה בנושא.

Brené Brown: The Anatomy of Trust

"Trust is the glue of life. It's the most essential ingredient in effective communication. It's the foundational principle that holds all relationships." – Stephen Covey

בסרטון לעיל המורה הבודהיסטי אג'האן בראהם מדבר על נתינת אמון כנתינה של עצמנו לרגע הזה (=להיות כאן כרגע, בנוכחות מלאה, בפתיחות לחוות את הרגע הזה במלואו, ללא ניסיון לשלוט ברגע הזה) ונתינת ההזדמנות לרגע הזה להוכיח את עצמו, להתבהר, להתגלות בפנינו.

"You may be deceived if you trust too much, but you will live in torment if you don't trust enough." – Frank Crane

אג'האן ממליץ לתת אמון ברגע הזה, בחיים, באנשים אחרים ובעצמנו. לדעתו אין לחכות עד שירוויחו את האמון שלנו (=אמון נרכש), אלא יש לתת אמון מראש (=אמון מקדמי), למרות שאמון זה לא יוכיח את עצמו ב 100% ואנשים יטעו ויאכזבו אותנו, כיוון שהאלטרנטיבה של לחיות חיים של חוסר אמון ופחד הינה הרבה יותר גרועה.

"I believe in trusting men, not only once but twice – in giving a failure another chance." – James Cash Penney

הוא אומר שאין לצפות מאנשים להיות 100% ראויים לאמון, כלומר שיוכיחו את האמון שלנו ב 100% מהמקרים. אם זו הציפייה שלנו, אנו נתאכזב, נפסיק לתת אמון באדם מסויים עם הטעות הראשונה ומהר מאוד נגיע למסקנה שלא ניתן לתת אמון באנשים (=חוסר אמון נרכש שהופך לחוסר אמון מקדמי).
על האמון שלנו להיות אמון נבון, אשר מכיר בכך שאנשים הינם ראויים לאמון ברב המקרים ונותן להם להנות מהספק. אמון אשר משאיר מקום לטעויות, משאיר מקום לאנושיות שלנו.
אמון שמכיר בכך שזה בסדר לטעות, דרך הטעויות אנו לומדים, מגלים את החולשות שלנו, מתגברים עליהם ומתפתחים.
אמון ששם דגש על כנות לגבי טעויות ולמידה מהם, במקום דרישה לשלמות והענשה בגין טעויות.

"The chief lesson I have learned in a long life is that the only way you can make a man trustworthy is to trust him;
and the surest way to make him untrustworthy is to distrust him." – Henry L. Stimson

אמון נבון כזה יוכיח את עצמו, כי כשאין מקום לטעויות ואנו נענשים על הטעויות שלנו, זה מלחיץ מאוד, יש נטייה לטעות יותר, להסתיר את הטעויות ולשקר לגביהם (דבר שאינו מעורר אמון);
אך כשיש מקום לטעויות והדגש הינו על כנות ולמידה דרך הטעויות במקום דרישה לשלמות והענשה, יש נינוחות, נטייה לטעות פחות, להיות כנים לגבי טעויות וניתן לעזור אחד לשני להתפתח דרך הלמידה המשותפת מטעויות.

"Trust is to human relationships what faith is to gospel living.
It is the beginning place, the foundation upon which more can be built. Where trust is, love can flourish." – Barbara Smith

זה בדיוק ההבדל בין למידה מתוך פחד ולמידה מתוך אהבה.
מגיל צעיר, דרך הענשה ותוכחה, אנו מפנימים שכדי ליצור שינוי התנהגותי יש צורך בהענשה ו/או הלקאה במקל התוכחה, לגרום לעצמנו או לאחר להרגיש מספיק רע, כדי להבטיח שטעות לא תחזור על עצמה. זו הוראה ולמידה שמבוססות על פחד. איננו מכירים בכוחה הפלאי של האהבה ליצירת שינוי. מודעות, הפניית תשומת לב מקבלת ופתיחות להרגיש את כל מה שקורה עקב התנהגות מסויימת, שלנו או של מישהו אחר, מספיקות כדי ליצור שינוי אמיתי ועמוק, בנו ובאנשים אחרים. שינוי שקורה בתוך מרחב של אהבה.

"When mistrust comes in, love goes out." – Irish Saying

הוראה ולמידה שמבוססות על פחד, גרמו וגורמות לנו לאבד את האמון, האמון שיקשיבו לנו, יבינו אותנו, יקבלו את האנושיות והייחודיות שלנו, יראו את הטוב שבנו, יחמלו עלינו, ימחלו לנו ויעזרו לנו להתפתח דרך הטעויות שלנו – האמון שאוהבים אותנו ללא תנאי ושאנו ראויים לאהבה ללא תנאי – זו המעילה הראשונה באמון שלנו, המעילה הכי משמעותית.

"He who does not trust enough, Will not be trusted." – Lao Tzu

עקב המעילה הראשונית באמון שלנו, אנו מאבדים את היכולת לתת אמון באנשים אחרים (להאמין בטוב שבהם) ומצפים לרע ביותר מהם;
אנו הופכים לביקורתיים, מחפשים את הטעויות של אנשים אחרים כדי להרגיש יותר ראויים בעצמנו וכד';
אנו מאבדים את האמון בעצמנו, ביכולות שלנו, בייחודיות שלנו, בטוב הבסיסי שלנו, בכך שאנו ראויים לאהבה ללא תנאי וכד';
אנו מפחדים לטעות ולחשוף האנושיות שלנו (שהופנמה בטעות כפגימות שיש להסתיר עקב פחד מדחייה ונטישה) ומנסים להיות מושלמים;
אנו מחניקים את הייחודיות שלנו בשם ה"נורמליות" במקום להיות אותנטיים, עקב הפחד מדחייה ונטישה. כל זה גורם לאנשים אחרים לא לתת אמון בנו.

"Trusting your individual uniqueness challenges you to lay yourself open." – James Broughton

"Trust is the first step to love." – Munshi Premchand

הוראה ולמידה שמבוססות על אהבה, על כך שאוהבים אותנו ללא תנאי ושאנו ראויים לאהבה, שרואים את הטוב שבנו, שמכירים בכך שאנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו, גורמות לנו לנהוג בצורה אמינה ומעוררת אמון ומפתחת בנו את היכולת לתת אמון באנשים אחרים ולהאמין בעצמנו [להרחבה ראה/י מאמרים בנושאים אהבה וטרנספיגורציה].

"A blessed thing it is for any man or woman to have a friend, one human soul whom we can trust utterly,
who knows the best and worst of us, and who loves us in spite of all our faults." – Charles Kingsley

בצורה זו נתינת אמון הינה מתנה שאנו נותנים לעצמנו ולאנשים סביבנו, שבלעדיה אנו חיים בעולם של פחד וחשד.
במידה ואדם מסויים מועל באמון שלנו, חשוב לא להסיק מכך על שאר בני האדם (=חוסר אמון נרכש שהופך לחוסר אמון מקדמי) ולהמשיך לתת את המתנה הזו.
יש להתייחס לכך כהזדמנות לצמוח דרך המפגש האמיתי עם הכאב [ראה/י מאמר לפגוש כאב וסבל] והזמנה לדייק ולהעמיק את ההקשבה העמוקה שלנו כדי למנוע מעילה באמון בעתיד (פירוט בהמשך המאמר). דרך מפגש עם הכאב נגלה חמלה ומחילה ונלמד כי יש לנו את היכולת להתמודד עם כאב בכלל, ומעילה באמון בפרט ואת הכוח הנפשי, האומץ והנכונות להמשיך לתת אמון למרות הפגיעות.

"Have enough courage to trust love one more time and always one more time." ― Maya Angelou

 

"You can't connect the dots looking forward; you can only connect them looking backwards. So you have to trust that the dots will somehow connect in your future.
You have to trust in something – your gut, destiny, life, karma, whatever. This approach has never let me down, and it has made all the difference in my life." – Steve Jobs

 

בסרטון "ללמוד לתת אמון באמון" לעיל, המורה הרוחני בנטינו מאסארו מדבר על כך שיש לנו קושי לתת אמון בתהליך של החיים שמתגלים מרגע לרגע, להרגיש כי יש סדר מסויים בתהליך, שיש אינטיליגנציה מסויימת מאחורי התהליך. עם זאת, ככל שאנו נותנים יותר אמון, היכולת לתת אמון גדלה, כיוון שהאמון מוכיח את עצמו – אנו מגלים ולומדים שניתן לתת אמון בנתינת אמון.

לטענתו אמון קורה כאשר יותר חשוב לנו לתת אמון מאשר להשיג תוצאה מסויימת ולשלוט בסיטואציה כדי להשיג תוצאה זו. זו מעין בחירה בין תודעה של נפרדות, דרכה של האישיות הנפרדת, אשר מונעת מפחד, מחשבת, דואגת, מנסה לשלוט וכד' לבין נתינת אמון וחזרה לתודעה של אחדות, לטבענו כמודעות [הרחבה על האישיות הנפרדת וטבענו כמודעות במאמר מי אני?].

בהתחלה זה מרגיש כאילו צריך להכנס אל תוך התדר של אמון על ידי הבחירה בלתת אמון, אך בהדרגה לתת אמון הופך להרגל אוטומטי, טבעי ונוח, איננו עוזבים את התדר של האמון.
בהמשך האמון מבשיל והינו מספיק עמוק כדי לאפשר את החופש לחוות את החוויה האנושית המלאה, כולל החוויה של חוסר אמון ודאגה לגבי תוצאה מסויימת.

"Whatever happens in life is fine – just trust in that." – Orlando Bloom

בנטינו מציין כי סיטואציות שונות בחיינו הינן הזמנות אינטיליגנטיות, אשר תפורות בדיוק להתניות של האישיות הנפרדת ומזמינות אותנו לתת אמון, לשחרר, להרפות, לוותר. למעשה מזמינות אותנו לחזור לטבענו כמודעות. אי לכך, אמון אינו תלוי בתוצאה מסויימת של סיטואציה מסויימת, אלא באמונה בכך שהחיים בכללותם, כל הסיטואציות והחוויות, הינן ראויות לאמון.
מנקודת המבט של טבענו כמודעות, הרווחה/שלווה/אושר/אהבה הבסיסיים שלנו אינם תלויים בתוצאה מסויימת של סיטואציה מסויימת, אין אף תוצאה אשר תגדיל או תקטין אותם, גם כאשר מנקודת המבט של האישיות הנפרדת, זה לא מרגיש כרווחה/שלווה/אושר/אהבה [הרחבה על כך במאמר מי אני?, בפסקה שמדברת על sat-chit-ananda].

בנטינו מדגיש שזה לא שברגע מסויים יש רק אמון או רק חוסר אמון. אלו נקודות מבט שיכולות להתקיים סימולטנית ברמות שונות, כלומר ברמת המודעות יש אמון במחזה של החיים גם כאשר ברמת האישיות הנפרדת ברגע מסויים אין אמון. מבחינתו, אמון אומר לא לעשות סיפור משום דבר, רגע לפני הסיפור (נקודת המבט של האישיות הנפרדת), קיים התדר של אמון.

לטענתו, הידיעה שכל דבר שקורה, קורה בהתאם למה שאנו רוצים ברמה כלשהי של קיומנו, רצון כלשהו לחוות אספקט מסויים של התודעה, תורמת להעמקת האמון.
כדי לחוות או לזמן ברגע מסויים את התדר של אמון, הוא ממליץ לשאול את עצמנו את השאלה "איך זה יהיה לתת אמון?" (?what would it be like to have faith/trust), לתת לשאלה להדהד בתוכנו ולאפשר לעצמנו להרגיש את התשובה שהינה התדר של אמון.

 

 "A bird sitting on a tree is never afraid of the branch breaking because her trust is not on the branch but on it’s own wings. Always believe in yourself." – unknown

בחוויה שלי ישנם שלבים שונים אמון שאנו חווים בשלבים שונים של ההתפתחות שלנו ברמות שונות של הקיום שלנו:

"When I get logical, and I don't trust my instincts – that's when I get in trouble." – Angelina Jolie

* חוסר אמון – ניתן לאמר שברמה/נקודת המבט של הראש, או החשיבה הלוגית, אין אמון (במובן העמוק של המילה שגם מלווה בתחושה של בטחון). יש חישובים, הסתברויות, הסתמכות חזקה על ניסיון העבר שלעולם אינו מתאים בדיוק לרגע הזה, חוסר ידיעה שמכוסה בחשיבה אובססיבית וניסיון להשיג בטחון וידיעה דרך חשיבה זו, אמונות (beliefs) שמתחלפות בספקות וכד'.

כאן המקום להמחיש את ההבדל בין אמון לאמונות (beliefs) דרך הסיפור על הולך החבל Jean Francois Gravelet הידוע בכינויו צ'רלס בלונדין, אשר הלך על חבל מתוח מעל מפלי הניאגרה כאשר הוא דוחף מריצה ריקה. אחרי שסיים לחצות את החבל בכיוון אחד, הוא אמר שהיה רוצה לחצות את החבל בכיוון ההפוך כאשר אדם יושב בתוך המריצה. הוא שאל את הקהל שצפה בו, האם הם מאמינים שהוא יצליח לעשות זאת והקהל ענה בפה אחד "כן!", אך כאשר ביקש מתנדב מהקהל אשר יסכים לשבת בתוך המריצה, לא נמצא מתנדב כזה, לא היה אדם אחד אשר נתן בו מספיק אמון כדי לשים את חייו בידיו.

* תנודתיות בין חוסר אמון ואמון – ניתן להסתכל על התנודתיות הזו כתנודתיות שנובעת במעבר בין נקודות מבט/רמות שונות:
בין הרמה של הראש (שפורטה לעיל) לבין הרמה של הלב (שתפורט להלן);
כתנודתיות הנובעת מהניסיון להשליך מניסיון העבר על ההווה (אמון או חוסר אמון נרכשים שאינם בהכרח רלוונטיים לרגע הזה) ולגשר על פערים המתגלים בין ההווה לעבר (לדוגמא מעילה באמון אשר עשוייה לערער או למחוק בין רגע את כל האמון הנרכש);
כתנודתיות שנובעת מהניסיון להכריע באופן אבסולוטי (האם ניתן לתת אמון או לא) בדברים שהינם יחסיים ובאופן כללי תנודתיות בין המישור האבסולוטי (absolute reality, המציאות בה אנו חווים את עצמנו כמודעות), לבין המישור היחסי (relative reality, המציאות בה אנו חווים את עצמנו כאישיות נפרדת).

ההבדל בין השלב ההתפתחותי הזה של תנודתיות בין חוסר אמון ואמון לבין השלב של אמון בוגר, הינה שכאן אין את היכולת להכיל סימולטנית את כל נקודות המבט, הרמות והמישורים השונים, את ההתנסויות השונות של העבר וההווה, את הפרדוקס שנובע מכל אלו וכד' ויש ניסיון לבחור או להכריע ביניהם, להגיע למסקנה כלשהי שתקפה מעבר לסיטואציה מסויימת ורגע מסויים.

"Heart doesn’t know what doubt is, heart doesn’t know what believe is – heart simply knows trust." – Osho

"Trust is letting go of needing to know all the details before you open your heart." – Unknown

* אמון אבסולוטי/ילדותי או אמונה (faith) – ניתן לאמר שברמה/נקודת המבט של הלב, יש אמון אבסולוטי/ילדותי או אמונה (faith), כמו החלטה אבסולוטית תמיד לתת אמון (אמון מקדמי) בעצמי, באנשים, בחיים, באלוהים וכד' אשר מפשטת את החיים ופוטרת אותנו מהאחריות לבדוק בכל רגע מה נכון ומדוייק לרגע הזה. האמון האבסולוטי הינו ילדותי כיוון שבמובן מסויים אנו מסירים את האחריות לחיינו מעצמנו ומטילים את האחריות הזו על אנשים אחרים, על החיים, על אלוהים וכד'.

משל שממחיש זאת זה המשל על אדם טובע שמאמין שאלוהים יציל אותו. עובר שחיין לידו ומציע לסחוב אותו על גבו לחוף, אך הוא מסרב ואומר אלוהים יציל אותי. עוברת לידו סירה והאנשים בסירה מציעים לו לעלות לסירה ולהגיע איתם לחוף, אך הוא מסרב ואומר אלוהים יציל אותי. עובר מטוס מעליו ומשלשל לו חבל כדי להציל אותו, אך הוא מסרב ואומר אלוהים יציל אותי.
האדם טובע, מגיע לגן עדן ומטיח בפני אלוהים "האמנתי בך! למה לא הצלת אותי?". אלוהים משיב "בני, שלחתי לך את השחיין, את הסירה, את המטוס…".

"All I have seen teaches me to trust the creator for all I have not seen." – Ralph Waldo Emerson

ניתן להסתכל על האמון האבסולוטי כבלבול בין המישור האבסולוטי לבין המישור היחסי או כניסיון להחיל את נקודת המבט האבסולוטית של המישור האבסולוטי, על המישור היחסי, מעין אמון עיוור שגורם להתעלמות מאיתותים וסימני אזהרה ברורים ובסופו של דבר מביאים לתוצאה של מעילה מיותרת באמון (זה אספקט מסויים של בורות, ignorance, במובן של ignoring).
בסיפור לעיל, הניסיון להחיל את נקודת המבט האבסולוטית (אמונה באלוהים) על המישור היחסי, גרמה לחוסר פעולה ולהתעלמות מכל ניסיונות ההצלה.

"To have faith is to trust yourself to the water.
When you swim you don't grab hold of the water, because if you do you will sink and drown. Instead you relax, and float." – Alan Watts

"When a train goes through a tunnel and it gets dark, you don't throw away the ticket and jump off. You sit still and trust the engineer." – Corrie Ten Boom

כאן המקום להדגיש את ההבדל בין אמונה (faith) לאמון (trust). אמונה הינה שם עצם, משהו שיש לנו (יש לי אמונה בעצמי/באנשים/בחיים/אלוהים) או שם תואר שמתאר אותנו (אני אדם מאמין).
אמון במובן של לתת אמון הינו פועל, לתת אמון זו אמונה בפעולה (פעולה שאינה בסתירה לאמונה אלא תואמת במלואה את האמונה), איך שהאמונה באה לידי ביטוי במחשבות, במילים ובמעשים שלנו.
האמונה בתדר של האמון במישור האבסולוטי, עקב חוויה של התדר הזה, לא פוטרת אותנו מהאחריות האישית לגלות איך התדר הזה פועל ובא לידי ביטוי במישור היחסי בכל רגע.

"To believe in God for me is to feel that there is a God, not a dead one, or a stuffed one, but a living one, who with irresistible force urges us towards more loving"
– Vincent van Gogh

ניתן לאמר שבמישור האבסולוטי התדר של אמון קיים באופן אבסולוטי, אך באופן שונה מהאמון של האישיות הנפרדת אשר מונעת מתוך פחד ובוחרת לתת אמון בדבר שנפרד ממנה, כיוון שבמישור האבסולוטי אין דבר שנפרד מאיתנו, אין משהו חיצוני לנו שאנו נותנים בו אמון או שיכול למעול באמון שלנו, יש פשוט תדר של אמון.
לא ניתן להחיל את התדר הזה באופן אבסולוטי על המישור היחסי, פעולת התדר של אמון במישור היחסי באה לידי ביטוי כאמון בוגר הכרוך בהקשבה עמוקה.

"Trust your instinct to the end, though you can render no reason." – Ralph Waldo Emerson

"Trust your hunches. They're usually based on facts filed away just below the conscious level." – Joyce Brothers

"I always trust my gut reaction; it's always right." – Kiana Tom

* אמון בוגר הכרוך בהקשבה עמוקה – ניתן לאמר שברמה של הבטן או המעיים (gut) אנו יודעים כתחושת בטן או באנגלית gut feeling במה ומתי ניתן לתת אמון ובמה ומתי לא.
עלינו ללמוד לזהות את תחושות הבטן שלנו ולתת בהם אמון. כדי לזהות את תחושות הבטן שלנו, נדרשת נוכחות מלאה ומצב של הקשבה עמוקה מרגע לרגע, ממקום של מודעות ואחדות.

"Trust, but verify." – Ronald Reagan

"Trust everybody, but cut the cards." – Finley Peter Dunne

במישור היחסי אין שום דבר חיצוני נפרד מאיתנו שהינו ראוי לאמון באופן אבסולוטי ופוטר אותנו מהאחריות המלאה על חיינו. אפשר לסמוך על כך שכל אדם/דבר ינהג על פי אופיו ומהותו.
ברמה זו אנו מבינים שזה לא התפקיד של אנשים אחרים לדאוג לנו, זה התפקיד שלנו.
תפקידה של האישיות הנפרדת של כל אחד ואחת מאיתנו, הינה לדאוג להשרדות של הגוף שלנו והקרובים לנו. זה לא טוב, רע או אגואיסטי, זה פשוט התפקיד שלה.
במקביל לאישיות הנפרדת, יש את מהותנו כמודעות, אנו מסוגלים לפעול על פי מהותנו, מתוך אחדות/אהבה ולהתעלות מעל האישיות הנפרדת.

"The key is to get to know people and trust them to be who they are. Instead, we trust people to be who we want them to be – and when they're not, we cry." – unknown

אנשים ינהגו בהתאם לאישיות הנפרדת ומהותם כמודעות. ככל שהחיים לוחצים אותנו לפינה, יש נטייה לפעול מתוך נפרדות (רגעים אלו מהווים גם הזמנה לפעול מתוך אמון ואחדות).
רובנו לא מתכוונים להזיק לאחר, זה נעשה מבורות, מנתק מעצמנו, ממהותנו. אנו עושים כמיטב יכולתנו.
נדרשת הקשבה עמוקה בכל רגע ורגע, כיוון שזה לא שחור או לבן, למרות שבחוסר אמון ובאמון האבסולוטי/ילדותי אנו רוצים להפוך את החיים לשחור ולבן.

ניתן לאמר שהאמון האבסולוטי/ילדותי בחיים/אלוהים, הינו דרך להשקיט ולאזן את חוסר האמון, כדי שנוכל להגיע למצב ניטרלי, של חוסר ידיעה, מצב של הקשבה עמוקה מתוך מודעות ואחדות (בו אין בתוכנו פיצול ואנו אחד עם עצמנו/העולם/אלוהים/החיים).

"Simply by resting in not knowing, you know. It’s a paradox.
The more you rest in not knowing, which means never grasping with the mind, the more your direct experience is that you know. It comes in a flash…
Go to the unknown, experience the unknown, be the unknown. All true knowledge awakens within the unknown." – Adyashanti

מתוך מודעות ואחדות, דרך נוכחות מלאה בחיים, תשומת לב והקשבה עמוקה למה שמתגלה בפנינו בכל רגע;
דרך הקשבה עמוקה לעצמנו על כל הרבדים שלנו (מחשבות, רגשות, תחושות, אינטואיציה; ראש, לב, בטן; סופר אגו, אגו, מודעות וכד') וגילוי מה האמת שלנו בכל רגע [המאמרים הקשבה ולאהוב את עצמך מפרטים איך לעשות זאת בפועל];
דרך הנכונות לשתף בכנות מהלב אנשים אחרים באמת שלנו והנכונות להקשיב הקשבה עמוקה לאמת שלהם, נגלה את האמת של הרגע (שאינה האמת של אחד מאיתנו, אלא אמת משותפת) [המאמר מערכות יחסים כדרך רוחנית מפרט איך לעשות זאת בפועל בפסקה שמדברת על תקשורת];
נגלה במי ובמה ניתן לתת אמון בכל רגע ונגלה גישה של win win, שהינה גישה של אחדות, שדואגת לרווחה של כל הנוגעים בדבר ולכן מגדילה את הסיכוי לכך שבמידה וניתן אמון הוא לא יופר.

"I've learned to trust myself, to listen to truth, to not be afraid of it and to not try and hide it." – Sarah McLachlan

"Trust in yourself. Your perceptions are often far more accurate than you are willing to believe." – Claudia Black

"As soon as you trust yourself, you will know how to live." – Johann Wolfgang von Goethe

כך מתוך מודעות ואחדות, דרך הקשבה עמוקה, אנו יכולים להכיל סימולטנית את כל נקודות המבט, הרמות והמישורים השונים, את ההתנסויות השונות של העבר וההווה, את הפרדוקס שנובע מכל אלו וכד', ללא צורך לבחור ביניהם או להכריע ביניהם. מתוך ההכלה הזו, מגיעה ידיעה מרגע לרגע, שרלוונטית רק לאותו הרגע. ידיעה זו מלווה בתחושה של בטחון וניתן לתת בה אמון.

 

את התהליכים שמתוארים במאמר זה ניתן ללמוד במפגשים אישיים/זוגיים לריפוי, העצמה וצמיחה, בקורס מדיטציה ומודעות ובסדנאות דרכו של הלב וסודות הטנטרה.
המפגשים מתקיימים בחיפה. אם אינך מהאזור, ניתן לקיים מפגשים אלו בשיחת וידאו. התקשר/י 052-3470949 או לחצ/י צור קשר לפרטים והרשמה.